מעניין מתי אוותר על הכותרות המפגרות. אבא קובנר מדייק את הסיטואציה מבחינתי - איך מתמודדים עם הקושי להסביר או להכיל את מגוון החויה בעולם שאחרי מות האלוהים. הרציונליזם לא עומד במבחן. ומצד שני - אני לא רואה טעם להחיות אותו, לא יודע אם אפשר ולא יודע אם צריך
אלוהים וחיות אחרות
יום שישי, 24 באפריל 2015
יהודה עמיחי
אהבתי את דימוי עקבות הציפורים, שלא רואים את הציפור שהשאירה אותן, אבל רואים את העקבות ואפשר לחפש בהן משמעות.
אבשלום
קובנר ולוי בן אמיתי
שניהם מייצרים בעצם מקום של קדושה בחיים הלא דתיים, שמופיע בפעולה המשותפת הקהילתית של בני האדם עם חבריהם.
אבשלום
אחדות
אני גם חושב שאלהים נמצא בכל. מעניין אותי לרדת לעומק התפיסה הזאת. אני חושב שיש בה משהו שיכול לעזור להיות בעולם הזה.
מאיר אריאל ומושג האלוהים
את הקטע הזה פגשתי לפני כמה שנים ולא אהבתי. הוא נשמע לי כמו תשובה מתחכמת. טריק מחשבתי של מחזירים בתשובה שמנסים להוכיח לחילונים שיש אלוהים. נתקלתי בו שוב לפני כמה חודשים, והפעם דווקא אהבתי אותו. אני חושב שאם הוא מתייחס לאלוהים כמושג פתוח ולא כאלוהים הספציפי של הדתיים, יש בדברים הרבה טעם. המושג אלוהים הוא מושג רלוונטי שמצדיק התייחסות, ולא נכון לשלול אותו ככזה ולהגיד שאין אלוהים אז אין למה להתייחס.
אבשלום
הירשם ל-
רשומות (Atom)