מעניין מתי אוותר על הכותרות המפגרות. אבא קובנר מדייק את הסיטואציה מבחינתי - איך מתמודדים עם הקושי להסביר או להכיל את מגוון החויה בעולם שאחרי מות האלוהים. הרציונליזם לא עומד במבחן. ומצד שני - אני לא רואה טעם להחיות אותו, לא יודע אם אפשר ולא יודע אם צריך
יום שישי, 24 באפריל 2015
יהודה עמיחי
אהבתי את דימוי עקבות הציפורים, שלא רואים את הציפור שהשאירה אותן, אבל רואים את העקבות ואפשר לחפש בהן משמעות.
אבשלום
קובנר ולוי בן אמיתי
שניהם מייצרים בעצם מקום של קדושה בחיים הלא דתיים, שמופיע בפעולה המשותפת הקהילתית של בני האדם עם חבריהם.
אבשלום
אחדות
אני גם חושב שאלהים נמצא בכל. מעניין אותי לרדת לעומק התפיסה הזאת. אני חושב שיש בה משהו שיכול לעזור להיות בעולם הזה.
מאיר אריאל ומושג האלוהים
את הקטע הזה פגשתי לפני כמה שנים ולא אהבתי. הוא נשמע לי כמו תשובה מתחכמת. טריק מחשבתי של מחזירים בתשובה שמנסים להוכיח לחילונים שיש אלוהים. נתקלתי בו שוב לפני כמה חודשים, והפעם דווקא אהבתי אותו. אני חושב שאם הוא מתייחס לאלוהים כמושג פתוח ולא כאלוהים הספציפי של הדתיים, יש בדברים הרבה טעם. המושג אלוהים הוא מושג רלוונטי שמצדיק התייחסות, ולא נכון לשלול אותו ככזה ולהגיד שאין אלוהים אז אין למה להתייחס.
אבשלום
בשביל מה אני
יהודה עמיחי לא יודע מה הוא מזכיר ולמי הוא מזכיר.
הוא יודע רק שהוא מזכיר משהו למישהו.
זה ביטוי נפלא לצורך האדיר שהאמונה נותנת עליו מענה-
להיות בעל פשר בעולם הזה. להיות בעל פשר גם אחרי שלא אהיה בעולם הזה.
12
עמיחי כתב: "תמיד אחד שמתנועע"
תפילה כמו ריקוד, כמו שיחה.
כמו מערכת יחסים
שיש בה כח.
ויש שם ילד שמסתכל
ולומד.
טאטע קובנר
מה בין רוחות, לאל, לקדושה, ולואקום שנוצר אצל מה שקרוי האדם החילוני? האם הם הדברים שנמצאים מעבר ל"דלת אמות האגו" שלי? מעניין שאצלו הרליגיוזי יושב מחוצה לי, או שאולי זה דווקא בנקודת היציאה שלי מעצמי? #אבאקובנר
ואבא חוזר ואומר
אם להמשיך את הקו של מאיר אריאל "אומרים בימינו על פלוני 'אין לו אלוהים' משמע אין לו סייגים ומעצורים מוסריים", תפקידו של האלוהים עבור האדם המודרני להוות סייג ומעצור מוסרי, מצפן, אמת מוסרית עבור האדם והחברה.
יום חמישי, 23 באפריל 2015
מטלת חובה או פני העתיד
או שזו השראה מעוררת או שזה ניג'וס מעיק.
מתודה מנצחת או כאב בישבן.
או שהבלוג הזה יכול להפוך לקרקע רותחת למחשבותנו המשותפות או שהוא נולד ופניו לתהום הנשייה.
הלוואי ש...